Print this Article
By Rabbi Moshe Pinchasi
The Gemara in Berachot[1] states that one who goes out during the days of Nissan and sees blossoming trees should recite the following Beracha:
“ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו דבר[2], וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם”
“Blessed are you Hashem, our Lord, King of the universe, who has spared nothing in this world, and has created in it good creatures and good trees to benefit mankind”
Q: When should one recite Birkat Ha’Ilanot?
The Gemara says that Birkat Ha’Ilanot should be recited on Nissan, therefore, as with all Mitzvot, one should try and recite this Beracha as soon as he can, preferably on Rosh Hodesh Nissan (if the trees have already begun blossoming). One can go on and recite the Beracha throughout the entire month of Nissan.
Some Rishonim understand that the obligation of the Beracha is tied to the blossoming of the trees and not necessarily the month of Nissan[3]. However, the Hida in Birke Yosef[4] writes that according to Kabbala one should only recite this blessing during Nissan. If, however, one didn’t recite it in Nissan, there is a debate among the Poskim whether he may recite it in Iyar. The Ben Ish Hai[5] and Ohr L’Tziyon[6] write that one should recite it without a Shem U’Malchut, whereas the Mishna Berura[7] and Hacham Ovadia Yosef[8] conclude that this Beracha can be recited as long as the trees are still blossoming (and have not borne fruit).
Q: Can one recite the Birkat Ha’Ilanot on Shabbat?
A: The Ben Ish Hai[9] and others[10] write that one should not recite this Beracha on Shabbat because – according to Kabbala – by reciting this Beracha one is sorting out particles of Keddusha from the trees, which is akin to sorting [בורר] on Shabbat. They are also concerned that one may come to detach a flower or branch from the tree. However, Hacham Ovadia Yosef [11] asserts that the prohibition of sorting does not apply to spiritual concepts, and that we must not devise new decrees in our days[13]. It is nevertheless advisable to try and make this Beracha on a weekday.
Q: Where should the Beracha be recited?
A: Based on the Gemara’s expression: “one who goes out” – some Aharonim understand that the Beracha should be recited in orchards outside the city[14]. However, Ribbi Hayim Palacci writes[15] that the custom of the Hachamim in his city was to recite the Beracha from their window. The Ben Ish Hai[16] and Hacham Ovadia Yosef[17] conclude that one should try and recite it outside the city, unless it is difficult or may cause Bittul Torah.
Q: Over which trees can one recite Birkat Ha’Ilanot?
A: Ribbi Yaakov Hagiz, in Shut Halachot Ketanot[18], writes that one should recite the Beracha over more than one tree. This is the opinion of the Hida as well[19]. Accordingly, the Ben Ish Hai[20] and Hacham Ovadia Yosef[21] write that one cannot recite the Beracha over one tree. The Petah HaDevir writes that they do not have to be of two different species[22].
One can only recite the blessing over fruit trees[23].
If there are no more flowers on the tree one cannot recite the Beracha.
Some say that one should not recite the Beracha over grafted trees[24]. The Ohr L’Tziyon[25] writes that this is only if that specific tree was the subject of grafting and not if it stems from a grafted species (i.e. nectarine).
The Ohr L’Tziyon writes that one cannot recite the Beracha on a tree that is Orla (within the first three years of its planting, in which it is forbidden to consume and enjoy)[26]. However, the Ben Ish Hai and Hacham Ovadia Yosef write that it is not a concern[27].
Sources:
[1] דף מג:, וכ”פ הרמב”ם (פ”י מברכות הי”ג) והראשונים והשו”ע (סי’ רכו) להלכה [2] כך נוסחת הספרדים [3] הל’ ברכות סי’ כט, וכ”כ עוד כמה ראשונים, הו”ד בשו”ת יחו”ד (ח”א ס”א) ובחזו”ע (עמ’ כה) [4] סי’ רכו סק”ב, וכ”כ האשל אברהם (מבוטשאטש, סי’ רכו), ובפתה”ד (שם סק”ב). ובשד”ח (מע’ ברכות ס”ב אות ב) כ’ דבענינים אלו נגררים אנו אחר מרן החיד”א והכי נקטינן [5] מקבציאל (הנד”מ, ש”א פר’ צו ס”י) [6] ח”ג פ”ו תשו’ ב [7] סי’ רכו סק”א, וכ”כ בשו”ת השיב משה (טייטלבוים בעל הישמח משה, או”ח ס”ח), יד יצחק (גליק, ח”א סי’ קצח) ועוד [8] יחו”ד (שם) ובחזו”ע (שם) [9] מקבציאל (שם ס”ז) [10] כה”ח (סי’ רכו סק”ד), שו”ת ישכיל עבדי (ח”ח בהשמטות סי’ יז אות ב), אול”צ (ח”ג פ”ו ס”ה), ועוד [11] שו”ת יחו”ד (ח”א ס”ב), שו”ת לב חיים (פלאג’י, ח”ב סי’ מד), הליכות שלמה ועוד [12] ול”ד לאיסור להריח הדס בשבת (או”ח סי’ שלו ס”י) שהוא מתקרב כדי להריח יותר טוב וחיישינן שמא יתלוש, אבל כאן אינו מברך אלא על הראיה [13] ול”ד לאיסור להריח הדס בשבת (או”ח סי’ שלו ס”י) שהוא מתקרב כדי להריח יותר טוב וחיישינן שמא יתלוש, אבל כאן אינו מברך אלא על הראיה [14] בה”ג ובפסקי הרי”ד בברכות (דף מג:) כ’ ההיא מאן דנפיק לדברא, וחזי אילני דמלבלבי וכו’, משמע מדבריהם דמן הראוי הוא לצאת ולברך ברכה זו מחוץ לעיר, אמנם ממש”כ הרמב”ם (פ”י מברכות הי”ג) היוצא לשדות או לגינות ביומי ניסן וכו’, דייק בספר פרי האדמה (ח”א דף כט סע”ד) דמשמע שאפי’ בגינות שבתוך העיר, ואמנם הגרח”פ בשו”ת לב חיים (סי’ מה) דייק בהיפוך דממש”כ ‘היוצא לשדות’ משמע שיוצא מחוץ לעיר [15] בספרו מל”ח (ס”א ס”ז) [16] מקבציאל (שם ס”ח) ובשו”ת רב פעלים (או”ח ח”ג ס”ט) [17] חזו”ע (עמ’ יב) [18] ח”ב סי’ כח [19] מורה באצבע אות קצח [20] מקבציאל שם ס”ט [21] חזו”ע (עמ’ טו), ודלא כמש”כ הגר”ח נאה בבדי השלחן (סי’ סו אות יט) דב’ אילנות אי”ז אלא לכתחילה, אך לדינא אפי’ על אילן א’ יכול לברך [22] סי’ רכו סק”א [23] שו”ת הלק”ט (ח”ב סי’ כח), וכ”פ האחרונים [באר היטב (סי’ רכו סק”א) מל”ח (ס”א ס”ט) משנ”ב (שם סק”ב) כה”ח (שם סק”ב) חזו”ע (עמ’ יג) ועוד]. אמנם, אם הם אילני סרק המוצאים פירות שהם ראוים לאכילה, אע”פ שאינו מברך עליהם אלא שהכל, כ’ בחזו”ע (שם) בשם מהר”ח הכהן בספרו ערב פסח (דף כב ע”א) דמברכים עליהם, ועוד שהרי לשי’ האר”י (שער המצוות סוף פר’ עקב, הו”ד בברכ”י סי’ רג סק”ב) מברך בפה”ע על פירות היוצאים מאילנות סרק, ומההיא טעמא כ’ נמי שיש לברך על אילנות של עצי לימון, ואפי’ שאין הלימון ראוי לאכילה בפנ”ע אלא לטבל בו את התבשיל וכיו”ב (עי’ שו”ע סי’ שכ ס”ו), וכן נמי יש לברך על אילני ורדים, שראויין הן למרקחת וטובים למאכל, ומה גם שיש להם ריח טוב. וע”ש בחזו”ע (עמ’ יד) שהסתפק אם מברכים על אילני פירות הראויים למאכל ע”י בישול וכיו”ב. וכל הנ”ל דלא כהיעב”ץ (מו”ק סי’ רכה ד”ה אמנם) שאפשר לברך ג”כ על אילנות שמוצאים פרחים שהם נאים במראה. [24] הגרי”ח [מקבציאל (שם סי”ב) ובשו”ת רב פעלים (ח”ב סי’ לו)] כדברי המהר”י חאגיז בשו”ת הלק”ט שאסר, ובחזו”ע (עמ’ טו) כ’ דאע”פ שהרוצה לברך ולסמוך ע”ד היעב”ץ וסייעתו שהתירו אין מוחין בידו, מ”מ הבא לימלך מורים לו שלא יברך שסב”ל [25] פ”ו תשו’ ג’. ובס’ הלכה ברורה (חי”א עמ’ שעא) כ’ ע”פ דבריו במש”כ בדין ברכת שהחיינו על פרי מורכב (אול”צ ח”ב פי”ב תשו’ מה) שנראה כיום שמסתמא הפירות שנמצאים בשוק אינן מאותו אילן שעשו בו את ההרכבה בפעם הראשונה, וא”כ שוב ליכא למיחש למידי ויברך שהחיינו אף על פרי מורכב, ולפי”ז נראה דה”ה בנידון דידן בברכת האילנות י”ל דרוב האילנות המורכבים לא נעשית בהם ההרכבה בפעם הראשונה [26] רע”א (בהג’ ע”ס רכו) הסתפק בדין זה, וכדבריו פסק באול”צ (פ”ו תשו’ ד), והאיך יברך על הנאתם כשנאסרה ההנאה מהם בשנה זו], ומ”מ בחו”ל אם הוא ספק ערלה דקיי”ל (שו”ע יו”ד סי’ רצד ס”ט) ספק ערלה בחו”ל מותר, יש לברך. [27] חזו”ע עמ’ יט, בשם הרבה אחרונים. ובשו”ת רב פעלים (או”ח ח”ג ס”ט) כ’ ב’ טעמים דמותר לברך על אילן של ערלה, והם מהא דכ’ המג”א (סי’ קעא סק”א) דפירות האסורים בהנאה, אסור לבזותן ולהשליכם במקום רפש וטיט לפני חתן וכלה לשמוח בהן, אע”ג דמצוות לאו ליהנות נתנו כו’ ע”ש בלשונו. וא”כ בנידו”ד נמי י”ל דמכיון דברכת האילנות מצוה היא, ומצוות לאו להינות ניתנו, לא איכפת לן בהא דהפרי אסור בהנאה. ואע”פ שבנוסח הברכה אומר ‘ליהנות בהם בנ”א’, ולכאורה זהו שקר שהרי אסור לו להינות מאילן ערלה, מ”מ י”ל דהואיל ואילן זה עומד ליהנות ממנו לאחר זמן שפיר מברך עליו.