Print this Article
Waiting between meat and milk
By Rabbi Ariel Ovadia[1]
The Gemara in Hullin[2] relates that the great sage, Mor ‘Ukva, would bemoan that his piety is like vinegar compared to that of his father, which was like wine. Whereas his father would not eat dairy on a day that he would eat meat, Mor ‘Ukva would only wait until the following meal before eating dairy.
The Rambam and others derive from this Gemara that one must wait the amount of time one generally waits between meals – six hours[3] – between meat and milk. However, the opinion of Tosafot and other Rishonim is that one must only refrain from eating meat and milk in the same meal[4]. Thus, if one ate meat during his meal, he can only eat dairy after he has concluded the meat meal. Maran follows the Rambam while the Rama cites those who follow Tosafot, asserting that while it is best to wait six hours, the Minhag of the Ashkenazim was to wait one hour[5].
How Long?
The Poskim note that the expression of the Rambam, Rashba and others is that one must wait “K’mo Shesh Sha’ot” – about six hours. Some suggest[6] that we calculate seasonal hours (Sha’ot Zemaniot) – which are longer in the summer and shorter in the winter – or that a five-and-half hour wait which may be the amount of time between meals would also suffice[7]. However, the Ginat Veradim writes[8] that one must wait six full hours, as is the general custom.
One must only wait from when he finished eating meat, not from when he finished a meal in which he ate meat.[9] If one is not sure when he finished eating meat, although it is a doubt in a rabbinic matter (Safek D’Rabbanan L’Kula) in which are generally lenient, the Yad Yehuda and others write that one must wait until he is out of doubt[10]. However, Hacham Ovadia Yosef זצ”ל and the Bade HaShulhan are lenient as it is considered a double-doubt[11].
Why Wait?
The Rishonim argue why we must wait between meat and milk. According to Rashi, the meat taste may linger in one’s mouth for a long period of time, whereas according to the Rambam we are concerned about the meat that is stuck between one’s teeth. Both of these reasons are cited by the Tur and Shulhan Aruch, and, as the P’ri Megadim explains, each has a leniency and a stringency.
According to the Rambam one would not have to wait after eating a soft meat dish, as the meat would not get stuck between one’s teeth, while in Rashi’s opinion one would have to wait until the lingering meat flavor would stop. Yet, according to Rashi, one who chews a piece of meat for a child without swallowing it would not have to wait as the taste wouldn’t linger, while according to the Rambam we would be concerned with meat stuck between the teeth. L’Halacha, we are strict and follow both opinions. Hence, even if one swallowed without chewing or chewed without swallowing, one must wait six hours before eating dairy.
Even in a case where none of the reasons would apply, such as one who chews a soft meat dish without swallowing, it is customary to wait[12]. However, one may eat dairy after swallowing a liver pill – which is never eaten, only swallowed[13]. Hacham Meir Mazouz שליט”א writes that one may even swallow a pill containing dairy ingredients after eating meat[14].
Special Needs
This brings us to a general discussion of whether a sick person or even one who is adhering to a special diet has any room to be lenient with these Halachot. The Hattam Sofer[15], quoted in the Pithe Teshuva[16] writes that even one who is slightly ill can wait one hour after eating meat[17]. This too is the opinion of the Hochmat Adam[18] and Aruch HaShulhan[19]. Although this would seem to follow the opinion of the Rama who holds waiting six hours is only a stringency, the Zivhe Tzedek (Hacham Abdallah Somekh)[20] and Ben Ish Hai[21] cite these opinions and are lenient for Sefaradim as well[22].
[It would seem however, that Sefaradim need to be a bit stricter in this regard and only be lenient if necessary, as Maran rules that one must wait six hours M’Ikar HaDin. Rav Shmuel Felder is quoted as saying that even one who is adhering to a special physician-recommended diet may be lenient if necessary. This may not be the case according to Sefaradim. One should consult his rabbi in each particular case[23].]
Accordingly, with regards to children, which, for various Halachic matters, are considered as a Hole She’En Bo Sakana – ill with a non-life-threatening illness – it would seem that they would also qualify for this leniency and have to wait only an hour between meat and milk. This would depend on the debate among the latter Poskim as to when a minor would be still considered to be a “Hole”. According to Hacham Ovadia Yosef, only very young children qualify for the leniencies of a sick person[24], whereas according to Hacham Ben Tziyon Abba-Shaul זצ”ל any child under Bar Mitzvah is generally treated as an ill person in Halacha[25]. Others set the limit at nine years old or six or seven years old. L’Halacha, one may be lenient for a child under six years old for items that are nutritious for the child[26].
Meat Dish
Although Maran in Yore De’a rules that one does not have to wait six hours after eating a meat dish (without eating the actual meat), the Poskim write that the Sephardic custom is to be strict in this regard[27].
Please visit www.theshc.org for our next article, in which we hope to discuss the Halachot of waiting after dairy before eating meat.
Sources:
[1] מבוסס על שיעורי הגר”ש פעלדער שליט”א
[2] ק”ה ע”א
[3] ע’ לח”מ (פ”ט ממאכ”א אות כ”ח) ובי’ הגר”א שהראו איך ילפי’ ממר עוקבא הך שיעורא דו’ שעות.
[4] ואם בני ספרד רשאים לאכול חלב בתוך סעודת בשר אם המתינו ו’ שעות (וכגון בסעודת חתונה או בטיסה), דייק ביד יהודה (ארוך סק”ב) מלשון הרי”ף והרמב”ם דאין צורך, ומהרש”ל באו”ה (סי’ ע”ו) כתב דעדיין איכא מראית עין אם לא סילק סעודתו. וע’ בביאור הלכה הארוך שע”י מכון הוראה ברורה שהביאו כמה ראיות דמעיקר הדין אין צורך לסלק סעודתו, אך מ”מ מהיות טוב עדיף שיסלק סעודתו.
[5] ע’ ביאור הגר”א דהמקור למנהג זה הוא מדברי הזוה”ק.
[6] פר”ח סק”ו ע”ש.
[7] ע’ יבי”א ח”א סי’ ד’
[8] קונ’ גן המלך (אות קנד), וכ”כ עוד הרבה אחרונים, ובכללם הכנה”ג (הגה”ט ו’), כרתי (סק”ו), שלחן גבוה (סק”ג), פמ”ג (מש”ז סק”א) ברכ”י (שיו”ב סק”ד) ועוד.
[9] ואין המנהג כהערוה”ש (יו”ד סי’ פט ס”ד) שחידש שצריך להמתין ו’ שעות מסוף הסעודה שאכל בה בשר, וכן דעת הגרש”ז אויערבאך זצ”ל וכ”כ הילקוט יוסף בשם כמה אחרונים.
[10] דהוי דבר שי”ל מתירין, וע’ דרכ”ת שכתב דלחילוק הצל”ח בין אכילת מוקצה לטלטול מוקצה דלא הוי דשיל”מ דטלטול זה לא יהי’ לו עוד, ה”נ גבי אכילת גבינה לא הוי דשיל”מ כיון שאכילה זו לא יהי’ לו אח”כ. ויש מחלקים דיש לנו לדון על כל חתיכה וחתיכה דהויא דשיל”מ, ולא על עצם האכילה. ובלא”ה, מבואר במשנ”ב (סי’ שכב סק”ב) דלא קיי”ל כהצל”ח בזה.
[11] ספק אם הוי ו’ שעות ועוד ספיקא דדינא אם צריך להמתין ו’ שעות או רק לסיים סעודתו (או שעה א’ למנהג אשכנז). ולעניין דשיל”מ, הט”ז (סי’ קי סקי”א) מקיל בכל ס”ס בדשיל”מ באיסור דרבנן, והש”ך (שם סקנ”ו) בתי’ שלישי (שהוא עיקר) גם היקל בזה אם הוא מכח ספיקות ולא מכח תערובות, ועוד שדעת הרבה אחרונים (אבנ”מ חלק התשובות סי’ יא, יד אברהם יו”ד סי’ קי סעיף ח’, ועוד) דבספיקא דדינא אמרי’ ספק דרבנן לקולא אף בדבר שיש לו מתירין. וע”ע בבדה”ש. ובילקו”י הביא משם הגרע”י זצ”ל שאף בני ספרד יכולים להקל בספק ו’ שעות, משום שמרן רק החמיר על ו’ שעות מכח ספיקא דדינא.
[12] כ”כ פמ”ג, הו”ד בפת”ש, דישראל קדושים ואמרי’ לא פלוג, ויש להמתין אפי’ בכה”ג שש שעותץ וכן הוכיח אג”מ (יו”ד ח”ב סי’ כ”ו) הוכיח שיש לא פלוג דאל”כ איך אפשר לאסור בס”ג בתבשיל של בשר, הלא התם לא שייך בשר בין שיניים ולא טעם נמשך. אבל איתא בהגהות מהרש”ק שמ”מ חומרא זו שייך רק בלועס, אבל אם רק טעם בלשונו ופלט מיד אי”צ להמתין אפי’ משום ישראל קדושים.
[13] אג”מ (יו”ד ח”ב סי’ כ”ו), דלא שייך בזה לא פלוג, שאין הדרך לאוכלו כלל רק לבולעו, ועוד שמעולם לא הי’ מנהג על וויטאמין שרק נתחדש בשנים האחרונות.
[14] הוראה ברורה סק”ג, וכן הביאו שם בשעה”צ משו”ת שבט הלוי (ח”ז סי’ קיח), רק כתב דעדיף לבלוע הגלולה אחר סילוק הסעודה. ומשם הגר”ש פעלדער שליט”א הובא דיש לחלק, וע’ צי”א (חי”ז סי’ עו).
[15] שו”ת סי’ עג
[16] ס”ק ג’. ואף שהפ”ת הביא שהתיר החת”ס מי חלב, המעיין שם יראה שהתיר אפי’ חלב ממש.
[17] אחר שסילק סעודתו ואחר קינוח והדחה.
[18] כלל מ’ סעיף י”ג
[19] סעיף ז’
[20] אות י”א
[21] ש”ש פר’ שלח הלכה י”א
[22] ובשו”ת שואל ונשאל (ח”א יו”ד סי’ נ”ח) כתב שמעיקר הדין יש אפי’ להקל בפחות משעה א’ אך ע”ד רוב בלא”ה אין בזה צורך.
[23] ובשיעורי הגר”ש פעלדער תמה על הבן איש חי שהביא מקור לדבריו מהחכמת אדם שכל דבריו בנויים על פסק של הרמ”א. עוד אמר הגר”ש פעלדער שכשחולה ממתין שעה, יש להקל שאי”צ לעשות קינוח והדחה כש”ך סעק”ז ודלא כט”ז סעק”ב, אע”פ שמבואר מדברי החכמ”א כלל מ’ סעיף י”ג ומערוך השלחן סעיף ז’ וי”ד שחולה שממתין שעה יש לו לעשות הדחת פיו.
[24] וע’ הליכות עולם ח”ז עמ’ מב
[25] יעוי’ יבי”א ח”א יו”ד סי’ ד’, ושעה”צ של מכון הוראה ברורה אות י”ט בשם הגר”מ מאזוז שליט”א
[26] וביבי”א ח”ג סי’ ג’ אות ז’ כתב דבקטן שאינו בר הבנה לא איכפת לן כלל, ע’ ביאה”ל שע”י מכון הוראה ברורה באריכות.
[27] ע’ ב”י או”ח סי’ קע”ג, פר”ח ס”ק י”ח, פר”ת סק”ח ועוד רבים.