Print this Article
By Rav Moshe Pinchasi
[1] Counting Only Days
If one only counted the days and not the weeks, one should count again without a Beracha. But if one forgot to count again and remembered only the following night – one may continue to count with a Beracha.
[2] Counting Only Weeks
If one only counted the weeks and not the days, if it is a complete week, such as on the seventh or fourteenth day and the like, one must count again with a Beracha (and if one forgot until the following night – one may no longer count with a Beracha).
However, if it is on the 8th or 15th day and the like, one should recount without a Beracha, and if one forgot until the following night one may continue counting with a Beracha going forward.
[3] Counting the Omer without saying “HaYom” – “Today is…”
If one counted the Omer and didn’t say “HaYom” – “today is…”, just the number, one has not fulfilled the obligation of Sefirat Ha’Omer.
[4] Counting in a Question Format
One who asked his friend “Is tonight the 16th?” or the like is not considered to have counted and can go on to count with a Beracha.
Sources:
ספר ימים בלא שבועות – אף אמנם דדעת המג”א (סק”ד) ועוד דבין הכי ובין הכי יוצא הוא יד”ח, והעיקר שהוא שיזכיר ימים או שבועות, מ”מ דעת מהר”ש הלוי (סי’ ה) והפר”ח והא”ר (סקי”ד) ועוד היא דמכיון שהקפידה תורה על מנין הימים והשבועות ותרוויהו לעיכובא הן, לפיכך אם דילג על השבועות אפי’ שמנה את הימים לא יצא יד”ח וצריך לחזור ולספור בברכה, אולם לדינא פסקו המשנ”ב (סק”ז) דמחשש ספק ברכות צריך הוא לחזור ולספור שוב את הימים והשבועות, מ”מ לא יברך שוב, ועוד כ’ המשנ”ב דלפי”ז מי ששכח ומנה רק את הימים בלא השבועות, יכול הוא להמשיך ולמנות שאר הימים בברכה, שהרי אית ליה ס”ס וכמבואר בנהר שלום (סק”א) ובמשנ”ב להלן (ס”ק לח).
ספר שבועות בלא ימים – בההיא מילתא הסכימו כל הפסוקים וכן היא משמעות מהיראים (סי’ רסא) ושבולי הלקט (שיבולת רלד) שהקפדת התורה על מנין הימים היא הקפדה מוחלטת במה שאמרה תורה ‘תספרו חמישים יום’, וכיון שכן אם מנה רק את השבועות בלא הימים לכו”ע לא יצא יד”ח, ועליו לחזור שוב ולמנות בברכה, והוסיף בשעה”צ (אות יא) וכ’ דאע”ג דהמג”א ס”ל דבין הכי ובין הכי יצא יד”ח והיינו דאפי’ אם מנה רק השבועות יצא יד”ח, ודבר תימה הוא לומר דפליג איהו ע”ד הראשונים הנ”ל, ולכך צ”ל דאף איהו לא אמר כן אלא במי שמנה את השבועות אחר שכבר הושלמו בסוף השבוע ופירט שם את הימים, דבכה”ג י”ל דיצא יד”ח וכמו שביארו האחרונים את דברי המג”א, וא”כ נמצא דמנין השבועות בזמן דמשלם השבוע לכו”ע לא יצא אם רק מנה את השבוע בלא הימים, אך אחר דמשלם שבועי כגון ביום שמיני או ביום חמשה עשה וכיו”ב לדעת המג”א יצא יד”ח, אך לענין הלכה הכריע המשנ”ב כשי’ רוב ככל הפוסקים דלא יצא יד”ח, ומ”מ ביאר דבריו להלן (ס”ק לח) דאע”ג דלא יצא חוזר וסופר בלא ברכה, ואם שכח לחזור ולספור מ”מ ממשיך הוא לספור בשאר הימים בברכה מטעם הס”ס הנ”ל, וכ”פ עוד אחרונים וכ”כ בחזו”ע (עמ’ רנא).
ספירת הימים והשבועות בלא אמירת ‘היום’ – הט”ז (סק”ז) דייק מדברי השו”ע דאם לא אמר לחבירו ‘היום’ כך וכך, לא יצא יד”ח ספירת העומר, ולפיכך מי שהשמיט תיבת ‘היום’ מהספירה לא יצא יד”ח, ואף שהא”ר (סקי”ג) והמאמ”ר (סק”ו) פקפקו ע”ד, מ”מ הכרעת האחרונים היא כדברי הט”ז וכ”פ המשנ”ב (סק”כ) בשם האחרונים, וביאר הגר”ז בשו”ע שלו (ס”ז) דטעם הדין הוא מפני שהתורה הקפידה על ספירת עצם היום כמו שנא’ תספרו חמישים ‘יום’ (דברים טז, ט), והיינו לספור את היום שהוא עומד בו, והוסיף באול”צ (פט”ז תשו’ ג) דלכן מי ששמע את חבירו שטועה בספירה, ומיד תיקן אותו וא”ל שהספירה היא כך וכך ולא הזכיר היום כך וכך, יכול אח”כ לספור בברכה.
ספר כהוגן בתורת שאלה – השואל את חבירו בלילה האם הספירה היום היא כך וכך, וענה לו חבירו כן, הזכור לאברהם (אלקלעי, אות ע) כ’ דככל כי ההיא שהוא מסופק באמירתו והיינו משום דלא ברירא ליה מילתא כמה ימים היום, אין זו דרך ספירה, שאין סופרים בלשון שאלה, ורק הסתפק לומר באדם שיודע כמה היום ורק שאל את חבירו על הצד היותר טוב, דשמא כבר לא יוכל לחזור ולספור בברכה, וכדבריו פסק הכה”ח (אות סא).