Print this Article
Rav Moshe Pinchasi
Q: Do we say Tahanun on Minha before Lag Ba’Omer?
A: No. Although the early Poskim [1] only mention omitting Tahanun on the morning of Lag Ba’Omer, and some later Poskim also underdstood that from the Shulhan Aruch and Rama [2], still, the custom is not to say Tahanun on Minha preceding Lag Ba’Omer [3].
Q: What do we celebrate on Lag Ba’Omer?
A: Maharam Rottenburg writes that it was the day in which the students of R. Akiva stopped dying [4]. The Magen Avraham [5] writes in the name of the Ariza”l [6] that this was the day of the “rejoicing” of R. Shimon Bar Yohai, and the Hida [7] writes that it was the day R. Akiva ordained his five disciples, R. Shimon B. Yohai among them. Many others [8] write that it was the day R. Shimon B. Yohai passed away.
Q: Are you allowed to listen to music on Lag Ba’Omer night (Thursday night)?
A: It should only be permitted if one is holding a celebration in honor of Lag Ba’Omer and R. Shimon B. Yohai. This year, however, in which Lag Ba’Omer falls on a Friday and the Shulhan Aruch allows wedding to be held on Thursday night and haircuts on Friday morning, there’s more room to be lenient to listen to music on Thursday night.[9]
SOURCES:
[1] ספר המנהגים של המהר”ם מרוטנבורג (עמ’ ג). [2] ע’ רמ”א (או”ח סי’ קלא ס”ו, וסי’ תצג ס”ב) בשם המהרי”ל (דיני הימים שבין פסח לשבועות אות ז) שאין אומרים תחינה ביום ל”ג בעומר [אלא ששם במנהגים הזכיר שבמגנצא נוהגים לומר תחנון אף ביום ל”ג בעומר], ולפי”ז כ’ עוד הרמ”א שאין להסתפר עד יום ל”ג בעומר, ודייק הכה”ח (סי’ תצג אות כח) מהא דלא התיר תספורת עד שחרית משמע דדוקא בשחרית אין אומרים תחנון, אך במנחה שלפניו והיינו ביום ל”ב בעומר אומרים תחנון, ובערוך השלחן (סי’ קלא סי”ב) דייק כן אף מדברי השו”ע שהזכיר רק בט”ו באב וט”ו בשבט ור”ח שאין עושים נפילת אפים במנחה שלפניו, וי”א אף בחנוכה, ומשמע דבשאר הימים נופלים ביום שקודם לו, וה”ה לל”ג בעומר, וכן העיד מוהר”א אזולאי (הג’ על הלבוש שם סק”ח) וסיים שראה שכן הוא המנהג. [3] הנה הלבוש (סי’ קלא ס”ו, וסי’ תצג ס”ד) כ’ שבכל הימים שאין אומרים תחנון אף במנחה שלפניהם אין אומרים, מלבד ערב ר”ה ויו”כ, ואף הפמ”ג (סי’ תצג א”א סק”ג) כ’ שאין אומרים תחנון במנחה של ערב ל”ג בעומר, ובכה”ח (שם אות כח) כ’ דלפי מנהג זה נח’ הפוסקים [מחצה”ש (סק”ג) והגר”ז (ס”ה)] אם מותרים אף בתספורת מן המנחה ולמעלה [ובע”ה עוד נבאר דין תספורת בשנה זו], ולמעשה אף המשנ”ב (סי’ קלא סקל”ג, וסי’ תצג סק”ט) העלה שאין אומרים תחנון אף במנחה שקודם ל”ג בעומר, וכ”פ עוד אחרונים וכ”ה המנהג. [4] ספר המנהגים של המהר”ם מרוטנבורג (שם). [5] סי’ קלא סקי”ז. [6] שעה”כ ענין ספירת העומר דרוש יב [7] טוב עין סי”ח סוף אות פ”ז [8] הכה”ח (סי’ תצג אות כו) כ’ בשם הגר”ז בסידורו. [9] לדעת השו”ע (סי’ תצג ס”ב) לא פסקו תלמידי ר”ע מלמות עד יום ל”ד לעומר, והנה, מקור האיסור לשמיעת תזמורת בימי ספירת העומר, הוא ממה שפסק השו”ע (שם ס”א) שנוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל”ג לעומר, מפני שבימים אלו מתו תלמידי ר”ע, וכ’ המג”א (סק”א) דנהגו לאסור עשיית רקודים ומחולות של רשות בימים אלו, וכדבריו כ’ עוד רבים מאחרונים, ומעתה נראה שבודאי אסור לשמוע ג”כ שירים עם כלי נגינה, דדין אחד יש לכולהו ואפי’ ליחיד בביתו יש איסור, וכ”כ בשו”ת אג”מ (יו”ד ח”ב סי’ קלז) ושו”ת יחו”ד (ח”ו סי’ לד) ועוד. ולכאורה יש לתלות את דין איסור התזמורת בדין איסור התספורת, אולם יש לחלק דאף שתספורת נאסרה עד יום ל”ד היינו משום שתספורת היא ממנהגי האבילות, אך תזמורת שלא הוזכר איסורא בשו”ע ואף המג”א רק כ’ שנהגו לאסור, א”כ אפש”ל שקל הוא דינה מדין התספורת, ובפרט אם שמיעת התזמורת עושה כן לכבודו של רשב”י א”כ י”ל דהוא בכלל מצוה שלא אסר המג”א אלא ריקודים ומחולות של רשות בלבד. נמצא א”כ דיש מקום להקל למה שנהגו רבים לשמוע תזמורת ביום ל”ג בעומר, אך מכיון שטעם ההיתר הוא משום שמחת רשב”י, לכאורה אין לנו להתיר יותר מזה. ואמנם נראה דבשנה זו [שנת תשפ”א] שחל ל”ג לעומר חל ביום שישי ומחמת כן התיר השו”ע אף תספורת ביום שישי, ויותר מזה התירו האחרונים וכמו שנבאר מחר בע”ה, ובשו”ת יחו”ד (ח”ד סל”ב) התיר אף נישואין בליל ל”ג לעומר, א”כ יש לצרף זאת עוד להתיר בשמיעת תזמורת, בכללות ובפרט לכבודו של רשב”י.