Print this Article
When Purim falls on Motza’e Shabbat, is the Megilla Muktze?
By Rabbi Moshe Pinchasi
As this year (5777) Purim falls on Motza’e Shabbat, many will find it more convenient to just bring the Megilla along with them to Shul before Shabbat ends, and thus be prepared for the reading on Purim night. This would bring up the discussion of whether the Megilla is considered Muktze or not. In this article, we will examine the various opinions of the Poskim in this matter, as well as the issue of preparing from Shabbat to weekday.
Holy Writings
Generally speaking, Kitve HaKodesh (holy writings or Sefarim) are not considered to be Muktze, as Maran rules in Shulhan Aruch[1]. This would seem to include the Megilla as well.
However, this may not be so simple. The Gemara in Gittin[2] discusses the possibility of giving a pre-written Get on Shabbat. It seems from the Gemara that the Get would still be considered Muktze, and thus – even in the unusual case in which we permit giving a Get on Shabbat – it cannot be moved, and can only be given via transfer of ownership. Many Rishonim[3], such as the Rosh and the Rashba, understand that a Get is Muktze because it is set aside not to be used on Shabbat. This too is the opinion of the Tur[4]. The Rashbam[5] and Ba’al Ha’Ittur[6] disagree and write that there should not be a problem of Muktze in this case[7].
In the Bet Yosef[8], Maran cites the Moredechi and others who argue that since one can learn various Halachot from the way a Get is written and arranged, it should be permitted to move it on Shabbat as one would move a Sefer[9]. Still, in Shulhan Aruch, Maran rules that a Get is Muktze, while the Rama is lenient based on the Mordechi. This is unlike Maran’s ruling with regards to Tefillin: while some Poskim, cited in the Bet Yosef, write that it is forbidden to wear Tefillin on Shabbat, and thus they are considered to be Muktze, Maran sides with the opinions that since it is technically permissible to wear Tefillin on Shabbat, they are not considered to be Muktze[10].
Not on Shabbat?
Now we must decide whether to compare a Megilla to a Get or to Tefillin. The Shiyure Kenesset HaGedola[11] writes that one can say that a Megilla is unlike Tefillin, since, if Purim falls on Shabbat, it is forbidden to read from it. On the other hand, he writes, unlike a Get, everyone would agree that there is plenty of Torah to be learned from the Megilla, and therefore, it should be considered to be like any other Sefer that is not Muktze.
While the Shiyure Kenesset HaGedola is inconclusive, the Pri Hadash[12] concludes that a Megilla is Muktze. Still, the Matte Yehuda (Ribbi Yehuda Ayash)[13] writes that the logic of the Pri Hadash to consider it Muktze should only apply to places where Purim can fall on Shabbat, in which it is forbidden to read the Megilla – lest someone come to carry it in a public domain. Accordingly, on a regular year, or in un-walled cities, in which Purim doesn’t fall on Shabbat, there should be no issue of Muktze[14].
This too is the opinion of the Hattam Sofer[15]. However, the Hattam Sofer adds, that it would seem that according to the Magen Avraham there would be a problem of Muktze, even in un-walled cities, when Purim falls on Motza’e Shabbat. The Shulhan Aruch[16] writes that in a case where someone is sick or has a great degree of difficulty to hear the Megilla at night, one may read the Megilla from P’lag HaMinha and on (a seasonal hour-and-a-quarter before sunset) on the day before Purim. The Magen Avraham[17] comments that this would not be allowed if the day before Purim is Shabbat, as per the aforementioned decree not to read the Megilla on Shabbat. The Hattam Sofer explains that, according to the Magen Avraham, since the decree applies even on a Shabbat that is not actually Purim, there should be a problem of Muktze even in un-walled cities when Purim falls on Motza’e Shabbat[18].
Still, many Aharonim write that there is absolutely no problem of Muktze with the Megilla[19]. This too is the conclusion of the Kaf HaHayim[20] and Hazon Ovadia[21].
In Conclusion
While the Pri Hadash and others compare the Megilla to material one may not read on Shabbat which is considered Muktze, the majority of the Poskim maintain that since the Megilla is a Sefer that is studied from, it is not considered Muktze whatsoever and is moveable on Shabbat. Nevertheless, there may still be an issue with bringing the Megilla to shul before Shabbat is over (where an Eruv is in place) as one may not prepare from Shabbat to weekday. While many Poskim maintain that it is not allowed[22], the Kaf HaHayim[23] and others write that if one learns from it in shul before Shabbat is over there is no problem. Furthermore, the Yafe LaLev[24] allows one to bring it after sunset (Ben HaShemashot) [preferably via a minor][25].
Sources:
[1] או”ח סי’ שח ס”ד
[2] עז:
[3] רא”ש (פ”ח ס”ב) והרשב”א (ד”ה ותיזיל) והר”ן (דף לט: מדה”ר ד”ה ההוא) ועוד, דדמי להא דאסרו (גיטין דף ס.) לטלטל ספרא דאגדתא
[4] אבן העזר סי’ קלו ס”ז
[5] הו”ד ברא”ש הנ”ל
[6] ריש אות ג’
[7] דהטעם שאסרו לטלטל את הגט הוא משום שרשות הרבים היתה עוברת באמצע, אבל לעולם הגט אינו מוקצה, וז”ל בעל העיטור: ופי’ רבינו משום דגט לאו בר טילטול הוא, וקשיא לי מכדי טילטול וקנין החזקה תרוויהו אסירי מדרבנן, ומ”ש קנין החזקה דשרו ומ”ש טילטול דאסירי, ומסתברא דגיטא הוה בדוכתא דלא אפשר למיתבה ניהלה, דרשות הרבים מפסיק ביניהן, וסופר הוא שכתבו והניחו שם [ומה שהקשה הרמב”ן דאי הכי הוא מ”ט לא מינה הבעל שליח הולכה, כבר תי’ הרשב”א דלא רצו להתיר שבות להדיא, משא”כ במה שהיא עושה קנין בחצר ע”י נעילת הגדר בחצר, לא יחזי כ”כ דדמי לנועל ביתו לשומרו], הא לאו הכי שרי לטילטוליה ולמיתביה ניהלה, דהא ביטול רשות לב”ש אסור בשבת משום דמקנה רשותא הוא, וקנין אגב קרקע נמי מקנה רשותא הוא, ואפ”ה משום עיגונא אקילו בה רבנן טילטול נמי משום עיגונא אקילו בה רבנן, ומעשה בא לידי והתרתי, עכ”ל.
[8] שם
[9] מרדכי (גיטין סי’ תלו) וסמ”ג (עשין נ) ועוד, דהואיל ובזה”ז ניתנה תורה שבעל פה ליכתב (גיטין דף ס.) לכו”ע מותר לטלטל הגט, [ובבדק הבית כ’ לפי”ז להקשות על הני ראשונים שאסרו טלטול הגט, שהרי כבר בימי רבא ניתנה תורה שבע”פ ליכתב, ע”ש].
[10] ריש סי’ שח., ויש להאריך עוד בדין טלטול תפילין ובסתירת דברי השו”ע ממש”כ לעיל (סי’ לא) בשם הזוהר שיש איסור להניחם בשבת, ואכ”מ.
[11] סי’ שח הגב”י סק”ד, ובשו”ת כנה”ג חאהע”ז סי’ רסח
[12] סי’ תרפח סק”ו, וע’ מחצה”ש (סי’ שח ע”ד המג”א סק”י) שדחה את ראיותיו
[13] סי’ תרפח סק”ח ד”ה ולענין
[14]וע’ שע”ת (סי’ תרצג סק”ב)
[15] שו”ת חאו”ח סי’ קצה
[16] סי’ תרצב ס”ד
[17] סק”ו
[18] וע’ שד”ח (אס”ד מע’ פורים ס”ה) מה שדן בדברי החת”ס
[19] א”ר, פמ”ג, מחצה”ש, משנ”ב (סי’ שח ס”ק כב), ערך השלחן (סי’ תרפח סק”ו) ועוד
[20] שם ס”ק מח
[21] שבת ח”ג עמ’ ט
[22] מור וקציעה (סי’ תרצג) שערי תשובה (שם סק”ב) ועוד פוסקים רבים
[23] סי’ שח ס”ק מח, וכ”כ מחצית השקל (סי’ שח סקי”א) שערי תשובה (שם) חי אדם (כלל קנה ס”י) ועוד
[24] ח”ב סי’ תרצג סק”א, ועי’ בשד”ח אס”ד מע’ פורים ס”ה
[25] וכ”פ בחזו”ע (פורים עמ’ קז) דיש להקל במקום צורך ומצוה להביא בביה”ש, ומ”מ טוב לעשות כן ע”י קטן