Print this Article
Giving Tzedakka to Shul Solicitors
By Rav Yehonatan Sasportas
Q: Am I required to contribute to a poor man soliciting funds in shul if I wasn’t personally asked for a donation or if I am in the middle of my Tefilla?
A: The Mitzvah of Tzedakka comprises both a negative and a positive commandment. The Torah (Devarim 15, 7-8) says “Lo Te’ametz” – “you shall not harden your heart”, “V’Lo Tikpotz” – “you shall not tighten your fist” towards your needy brother. Instead, “Patoah Tiftah” – “you shall surely open your hand to him”.
We can ask two questions regarding the prohibition of Lo Te’ametz, not hardening one’s heart to the plight of the poor. First, since, as most Poskim write[1], one only transgresses this commandment when he actually refrains from helping the poor, why did the Torah find it important to emphasize the “hardening of one’s heart” that lay at the root of his refusal?
Secondly, many Poskim[2] write that there is no obligation to seek out the poor and come to their aid. As the Rambam writes[3], one only transgresses Lo Te’ametz upon seeing a poor man requesting Tzedakka and turning away. Why is the mere knowledge that needy individuals exist not sufficient to obligate us to find them?
It would therefore seem that Lo Te’ametz is not merely a secondary facet of the Mitzvah, but rather a description of its very nature. It indicates that we are not expected to take responsibility for the needs of all Jewry. Instead, as the Yere’im (202) explains[4], we are commanded not to suppress the natural feelings of pity that are experienced upon witnessing the plight of a fellow Jew. The obligation therefore only exists when their situation is brought to our attention, and we are not obligated to search for an unknown indigent whose situation does not naturally arouse pity.
Following this explanation, it would be logical to say that one need not wait until he is approached in order to give Tzedakka. As the Rishon L’Tziyon (written by the Ohr HaHayim) and others write[5], the mere knowledge that a specific individual is in need of charity should be enough to evoke our pity. Refraining from helping the poor once their situation is apparent, either by witnessing them soliciting in shul[6] or by means of a mailing[7], would therefore be a violation of Lo Te’ametz – hardening one’s heart. This view is supported by the Rambam[8] and the Hinuch (479), who write that one violates this commandment even after merely seeing or knowing of a friend’s plight and ignoring it.
Although there are dissenting views that Lo Te’ametz is only violated when one refuses to donate after being personally approached[9], all opinions agree that the positive commandment of “Patoah Tiftah” – opening one’s hand – is applicable in all instances[10]. Additionally, as the Pele Yo’etz writes, one who sits at a public place, advertising his cause, is considered to have solicited every individual specifically.
It would seem from the Torah that if one can afford to do so, he should donate to all the needy who are soliciting funds in shul. In addition, although, as mentioned earlier, there exists no obligation to search for needy individuals, many write that doing so is a virtuous act[11], or that it is included in the Mitzva of Ma’aser Kesafim[12]. It is unclear, however, if one must give the same solicitor a donation every time he encounters him. The Hazon Ish is reported[13] to have given Tzedakka every time, while Rav S. Z. Auerbach is quoted to say that one only needs to give the same person once a day[14]. Others are of the opinion that if no new need has arisen, one is only obligated to donate once per cause[15], but should remind the solicitor that he has already given him so that the latter not be disappointed.
If one is solicited during Tefilla, however, it would seem at first that he would be exempt from the Mitzva of Tzedakka, following the rule of “Ha’Osek B’Mitzvah Patur Min HaMitzvah” – one who is already engaged in a Mitzvah performance is exempt from performing a second one[16]. This applies even when the first one is a rabbinic obligation (MideRabannan), such as Tefilla, and the second is a Torah obligation (Mide’Oraita), such as Tzedakka [17]. However, the Rama and Bi’ur Halachah (O.H. 38) write, based on the Ran, that this exemption doesn’t apply when little or no effort is required to perform the second Mitzvah at the same time as the first. Consequently, many Poskim[18] write that if one’s concentration will not slacken by giving Tzedakka (or that one is in any case not concentrating), he should not refrain from distributing Tzedakka during Tefilla. While this ruling applies to most of Tefilla, such as Pesuke D’Zimra or Birkot Keri’at Shema[19], Tzedakka should not be distributed during Keri’at Shema, because it demands more concentration[20].
Footnotes:
[1] כך משמע ברמב”ם, מתנות עניים ז’ ב’, והל’ שמיטה ויובל ט’ ל’ (בלאו דולא ירע לבבך), וכ”כ החינוך במצוה תע”ח. אבל להסמ”ק (מצוה כ’) עובר בלא תאמץ אף כשנותן, אם זה ברוע לב, וכ”כ שם בענין לאו דולא ירע לבבך. וכ”כ הסמ”ג (עשה קס”ב) שאפי’ נתן הרבה ברוע לב עובר.
[2] כ”כ המהר”י קורקוס בהל’ מתנות עניים, ז’ ב’, שאינו מחוייב לבקש אחריו. וכ”כ הרשב”א בשבועות כ”ה, דאינו חייב ללכת לפרנס עניים במדי. וכ”מ בספרי (ראה) – כשהוא אומר באחת שעריך, הי’ יושב במקום אחד אי אתה מצווה לפרנסו.
[3] הל’ מתנות עניים ז’ ב’.
[4] וכ”פ הנצי”ב מה שאמרו בספרי (שם) על לא תאמץ, שיש בן אדם שמצער אם יתן אם לא יתן, דהנה השכל מבין שיש ליתן, אבל לבבו חושב מחשבות און ומצטער, כי קשה עליו לגבר א’ מב’ אלה, ועל זה בא הפסוק לא תאמץ את לבבך אלא את שכלך. ובעיר מקלט פי’, לא תאמץ, לא תתן ללבך חוזק ואומץ. לפי שעל כרחך כשתראה עני, ובפרט אם הוא מבשרך ודמך, ודאי שירך ויחלה לבך עליו, ואתה נותן לו אומץ וחוזק כדי שתתאכזר עליו.
[5] ע’ בשו”ת שבט הלוי ט’ קצ”ט, ובס’ שערי צדק עמ’ מ”ח.
[6] ל’ הרמב”ם הוא שראה עני מבקש, ולא שצריך לבקש דוקא ממנו, ע’ ס’ שערי צדק עמ’ מ”ז.
[7] כ”כ בשו”ת באר משה ד’ צ”ב, והגרח”פ שיינברג, כמו שהביא הגר”ש פעלדר בשיעוריו, ולדעתו כו”ע מודו בזה דחשיב כביקש ממנו.
[8] ספר המצוות, ל”ת רל”ב. וכ”מ בשו”ת הרשב”א, ג’ ש”פ, שיש חיוב על הציבור לפרנס העניים אף כשלא שאלו מהם. ומש”כ בשבועות שם שצריך העני לבקש, צ”ל דמיירי בגוונא שאם לא יבקש לא נדע שהוא עני, וכן צ”ל בדעת הרמב”ם בהל’ מתנו”ע שהרואה עני מבקש עובר, דבלי שיבקש לא ידע שהוא עני. אבל אם יודע שהוא עני עובר מיד כדמשמע בסה”מ. וכ”מ מכתובות ס”ז: שמי שאין לו ואין רוצה להתפרנס שנותנים לו לשום הלואה וחוזרים ונותנים לו לשום מתנה, שיש לפרנסו אף שלא שאל. וכ”מ ברמב”ם, בהל’ מתנו”ע י’ י”א, במנין המעלות, שא’ מהן הוא שיתן לעני בידו קודם שישאל.
[9] כן היא שי’ הצפנת פענח, הברכת יצחק בפ’ ראה, שו”ת ערוגות הבושם יו”ד רי”ט, דרך אמונה ז’ ז’, והגרי”ש אלישיב, מובא בעלון והחזקת בו ז’. וע’ בתשו’ והנה’ ג’ רפ”ז. ומה שהביאו מהמחנ”א (הל’ צדקה א’), נראה דאיירי לגבי קדימה, עי”ש.
[10] כ”כ בצ”פ, ברכת יצחק, ושו”ת ערוגות הבושם שם.
[11] ע’ בצדקה ומשפט א’ א’ בשם ס’ מלוא העומר.
[12] כ”כ בראשון לציון בסי’ רמ”ז.
[13] ס’ מעשה איש (ח”ד, עמ’ קל”ח). ובספרי (ראה) וב”מ (ל”א.) דרשו עה”פ פתוח, אפי’ מאה פעמים.
[14] הביאו הגר”ש פעלדער בשיעוריו.
[15] ס’ שערי צדק עמ’ מ”ז, הגר”נ קרליץ מובא באורח צדקה עמ’ צ”ז, וכ”מ מהגר”ח קניבסקי המובא שם בעמ’ ת”ב.
[16] כך צידד בס’ דרך אמונה (מתנו”ע י’, צה”ל צ”ו), וכן דעתו בויכוחו עם הגר”ב זילבער בס’ מקור היראה, מפני שזה יפריע לכונתו.
[17] ע’ ביאוה”ל בסי’ ע”ב, בכור”י סי’ תר”מ כ”ב, וס’ אפיקי מגינים בסי’ ע”ב.
[18] עלון והחזקת בו 8, בשם הגרי”ש אלישיב והגרח”פ שיינברג, וס’ מקור היראה להגר”ב זילבער באריכות, ושו”ת משנה הלכות י’ י”ד.
[19] כן נהג הגרשז”א ליתן צדקה בברכות ק”ש (הליכות שלמה, עמ’ פ”ד) וכ”כ בתשו’ והנה’ (ג’ רפ”ז) שנהגו להקל.
[20] תשו’ והנהגות שם, וכ”כ בס’ מקור היראה לגבי פרשה ראשונה של ק”ש.